חיפוי קירות במשרד: איך משלבים עיצוב, אקוסטיקה ומיתוג בחלל העבודה?

קיר במשרד עושה שלוש עבודות בו זמנית. הוא צריך להיראות טוב, הוא צריך לעזור לחלל להישמע נסבל כשהוא מלא, והוא צריך לספר מי החברה שיושבת שם. בבית אף קיר לא נדרש לשלושתן.

מה שמקשה הוא שהשלוש לא נפתרות באותו מקום. חלק מהן שייכות לקיר, חלק שייכות לתקרה, וחלק בכלל שייכות לתכנון ולא לחומר. המדריך הזה מפרק את המשרד לאזורים, מסביר מה מוביל בכל אחד מהם, ומראה איפה בדיוק כל אחת משלוש המשימות נפתרת.

למה קיר במשרד נמדד אחרת?

ההבדל אינו בחומר אלא במי שפוגש אותו. קיר בבית פוגש את מי שגר בו, וכל טעות בו היא עניין פרטי. קיר במשרד פוגש עובדים שמבלים מולו שמונה שעות ביום, לקוחות שמגיעים לפגישה אחת ויוצרים רושם, ומצלמת וידאו בחדר ישיבות שמשדרת אותו החוצה.

מכאן נגזרות שלוש דרישות שמתנגשות זו בזו. עומק ומרקם מייצרים עניין, אבל מרקם עמוק במיוחד מאחורי מסך בשיחת וידאו מסיח את הדעת. גוון כהה נראה מצוין ומתבגר יפה, אבל בחדר בלי חלון הוא מבקש תכנון תאורה שילווה אותו. גרפיקה של מותג נותנת זהות, ובמינון גבוה מדי היא הופכת את המשרד לשלט.

הדרך לצאת מזה היא לא להתפשר על כולן באמצע, אלא להחליט לכל אזור במשרד מה מוביל בו.

איך מחלקים את המשרד לאזורים?

חמישה אזורים חוזרים כמעט בכל משרד, ובכל אחד מהם דרישה אחרת לוקחת פיקוד.

כניסה וקבלה

כאן הזהות מובילה. זה החלל היחיד שרוב הלקוחות יראו, ולכן זה המקום להשקיע בו את החומר החזק ביותר. מרקם עמוק עובד טוב, כי בכניסה יש בדרך כלל אור טבעי או תאורה מתוכננת שמדגישה אותו, והשהייה שם קצרה מכדי שהוא יעייף.

זה גם המקום שבו החומר והשילוט אמורים להיוולד יחד ולא בזה אחר זה. במשרדי Append עבדנו בדיוק כך, כששילוט הפנים והמיתוג תוכננו כחלק מהחיפוי ולא כשכבה שהודבקה מעליו.

אזור עבודה פתוח

כאן האקוסטיקה מובילה, והעיצוב נסוג צעד אחורה. אנשים יושבים באזור הזה שעות, ומה שמעייף אותם הוא לא קיר משעמם אלא רעש רקע שלא נגמר.

לכן הכלל כאן הוא מעטפת שקטה: גוון אחיד, מרקם עדין, בלי אלמנטים שמושכים את העין כל הזמן. את העניין העיצובי שומרים לאזורים שעוברים בהם, ולא לאזור שיושבים בו מול מסך.

יש כאן גם שיקול של גובה. החלק התחתון של הקיר באזור עבודה נמצא מאחורי שולחנות, ארוניות ומחיצות, ובפועל כמעט לא נראה. מי שמשקיע מרקם יקר בגובה הזה משלם על משהו שמכוסה. עדיף לרכז את ההשקעה בקירות הגבוהים ובעמודים, שנשארים גלויים מכל נקודה בחלל.

חדרי ישיבות

חדר ישיבות הוא המקום שבו כל שלוש הדרישות נפגשות בחדר אחד קטן. צריך שקט, כי מדברים בו, צריך מראה מייצג, כי מארחים בו, וצריך רקע נקי, כי מצלמים בו.

הפתרון המעשי הוא להפריד בין הקירות. הקיר שמאחורי מי שמדבר מקבל גימור אחיד ורגוע שמשמש כרקע, והקיר שמאחורי המצלמה, זה שאף אחד לא רואה בשיחה, יכול לקבל את המרקם והצבע. כך הזהות נשארת בחדר בלי להפריע לתוכן.

שווה לזכור שהרבה חדרי ישיבות בנויים מזכוכית משלושה צדדים, ואז נשאר קיר מלא אחד בלבד. במקרה הזה אין באמת מקום להתלבטות: הקיר האחד הזה הוא גם הרקע לצילום, ולכן הוא מקבל את הגימור הרגוע, והזהות עוברת לחלל שמחוץ לחדר.

מסדרונות ומעברים

במסדרון מוביל שיקול אחר לגמרי: מגע. תיקים, כתפיים, עגלות ניקיון וכיסאות שנגררים פוגשים את הקירות האלה כל יום, בגובה קבוע.

דווקא כאן מרקם עובד לטובתכם. משטח עם מרקם סופג סימני שימוש הרבה יותר יפה ממשטח חלק לגמרי, כי הסימן מתמזג לתוך המרקם במקום לשבת עליו. מסדרון הוא גם קיר ארוך, וקיר ארוך נושא מרקם מובהק בלי להיראות עמוס.

מטבחון ופינות ישיבה

זה האזור החברתי, והוא היחיד במשרד שאפשר להרשות בו לעצמכם להיות חמים. גוונים עמוקים, מרקם מורגש וחומר עם אופי עובדים כאן טוב, כי השהייה קצרה ורצונית והחלל לא אמור לשדר יעילות.

האילוץ היחיד שכן קיים כאן הוא הקרבה למים ולאדים סביב הכיור והמדיח. באזור הזה נכון לעבור לגמר סגור יותר, בדיוק כמו שעושים בחלל רטוב בבית, ולהמשיך עם החומר החם על שאר הקירות.

מה מוביל בכל אזור?

הטבלה מרכזת את החלוקה, וזה גם הסדר שבו כדאי לעבור על תוכנית המשרד.

מה באמת מטפל ברעש?

כאן צריך לדייק, כי בשוק נוטים לייחס לקירות יכולת שאין להם. טיח וחיפוי קשה על הקיר משנים את המראה, אבל היכולת לבלוע רעש בכמות משמעותית נמצאת בעיקר למעלה.

המענה האקוסטי במשרד מגיע מהתקרה. הלוחות שמותקנים שם עשויים צמר סלעים דחוס, ומעליהם מגיע גימור אקוסטי ייעודי שמחזיר להם מראה של משטח אחיד. מבחוץ זה נקרא כתקרה חלקה בלי חיבורים, ומבפנים זה מה שקולט את ההד. בחלל פתוח זה ההבדל בין חדר שאפשר לדבר בו בשקט לבין חדר שכולם מרימים בו את הקול.

לקירות בהחלט יש תפקיד, והוא בעיקר לשבור משטחים גדולים ומקבילים. שני קירות חלקים שעומדים זה מול זה מחזירים קול ביניהם, ומרקם על אחד מהם כבר משנה את זה. פינות ישיבה עם ריפוד וטקסטיל מוסיפות עוד. השורה התחתונה היא שהאקוסטיקה מתוכננת כמערכת של תקרה, קירות וריהוט, ולא נפתרת בבחירת חומר אחד.

איך מכניסים את המותג לקיר?

הטעות הנפוצה היא להתחיל מהלוגו. הדרך שעובדת מתחילה מהפלטה: לוקחים את גווני המותג ומתרגמים אותם לחומר, כדי שהמשרד ירגיש שייך עוד לפני שרואים סמל כלשהו. את הגוון עצמו מכוונים מול מניפת טמבור נירלט, שממנה מגיעים מאות הגוונים והטקסטורות.

מעל הפלטה יש שתי שכבות נוספות. הראשונה היא מרקם שהופך למזוהה, כמו טיח מסורק בעבודת יד שחוזר בכל אזורי הכניסה. השנייה היא גרפיקה, וכאן טפט בהדפסה אישית עושה את העבודה מדויק יותר מכל ניסיון לשחזר צורה בחומר. במשרדי Deloitte הלכנו בכיוון הזה עם טפטים אדריכליים שתוכננו לחלל.

הכלל שאני ממליץ עליו הוא לבחור אזור אחד או שניים לגרפיקה מלאה, ולתת לשאר המשרד לשאת את המותג דרך הגוון והמרקם בלבד. ככה הזהות נוכחת בכל מקום, ורק במקום אחד היא מדברת בקול רם.

מה שכדאי לסגור מראש הוא מה קורה כשהמותג משתנה. חברות מרעננות זהות כל כמה שנים, וגרפיקה מודפסת מתחלפת בקלות יחסית. גוון ומרקם, לעומת זאת, נשארים. לכן ההמלצה היא לבחור לחומר גוון שיחזיק גם אחרי רענון מותגי, ולהשאיר את האלמנטים שמתיישנים מהר לשכבה שקל להחליף.

איך זה נבנה בפועל?

הביצוע על קירות המשרד מתקדם באותה מערכת שכבות שאנחנו מיישמים בכל פרויקט, מעל הקירות הקיימים: פריימר שמייצר אחיזה, רשת אינטרגלס שקושרת את השטח ליחידה אחת, שכבות בסיס לפי מצב הקיר, שכבות פיניש שקובעות את המראה, ליטושים שמוציאים את העומק, ולסיום לכה מט על בסיס מים. הכלי לאורך כל הדרך הוא מאלג'.

במשרד שממשיך לתפקד עובדים אזור אחר אזור, והאזור שהושלם נשאר ללא דריכה בין שבוע וחצי לשבועיים. את החלוקה קובעים לפי מפת הישיבה ולא לפי גודל השטח, כי מה שקובע הוא כמה אנשים צריכים לעבור לאזור אחר ולכמה זמן.

שאלות נפוצות

אפשר לבצע בזמן שהמשרד עובד?

כן, בחלוקה לאזורים ובתיאום מראש. בפועל רוב המשרדים מעדיפים לרכז את האזורים הרועשים לסוף השבוע ואת השאר לימי עבודה רגילים. בחללים מרכזיים אנחנו ממליצים לפנות את החלל לזמן הביצוע, כדי שהאזור יתקדם ברצף.

מה עושים בקירות גבס?

במשרדים זה המצע הנפוץ ביותר, והוא עובד היטב כשהלוחות מעוגנים כראוי והמישקים הושלמו. מה שבודקים לפני הכל הוא מחיצות שנבנו מהר בשיפוץ קודם, כי שם לפעמים חסרה השלמה. אחרי הכנה מתאימה, הבנייה מעל גבס אינה שונה מבנייה מעל בטון.

הגמר עומד בשחיקה של מסדרון?

כן, ושכבת הלכה העליונה היא זו שנושאת את זה. במסדרונות אנחנו נוטים להוסיף מעבר לכה ולבחור מרקם שמטמיע סימני שימוש, כך שהקיר מזדקן יפה במקום לצבור נקודות בולטות.

אפשר לתקן פגיעה נקודתית בקיר משרדי?

אפשר, בלי לפרק את כל הקיר. התוצאה משתנה מחלל לחלל, ובפועל מטשטשים את התיקון לתוך המראה הכללי. בפרויקט משרדי כדאי לסכם מראש על שמירת הגוון והמפרט, כדי שתיקון בעוד שלוש שנים ייצא זהה.

איזה גוון מתאים למשרד בלי חלונות?

גוונים כהים עובדים יפה גם שם, בתנאי שהתאורה מתוכננת יחד איתם. מה שמכשיל חדר בלי חלון הוא לא הגוון אלא תאורה אחידה ושטוחה שלא מייצרת צל. תאורת מתח נמוך או תאורה מכוונת לקיר פותרות את זה.

כמה זמן לוקח פרויקט משרדי?

זה תלוי בשטח, במספר האזורים ובמצב הקירות הקיימים. הנתון שמכתיב את לוח הזמנים הוא זמני ההתקשות בין השכבות ותקופת אי הדריכה שאחריהם. לוח זמנים מחייב נמסר רק אחרי שראינו את החלל.

אתם עובדים מול אדריכל של החברה?

כן, וזו רוב העבודה המשרדית שלנו. אנחנו נכנסים בשלב התכנון, מכינים דוגמה פיזית באתר לאישור מול התאורה שתהיה שם, ומבצעים לפי המפרט שאושר.

לסיכום

קיר במשרד נושא שלוש משימות, והן לא נפתרות באותו מקום. הזהות נפתרת בכניסה ובחדרי הישיבות, האקוסטיקה נפתרת בעיקר בתקרה ורק אחר כך בקירות, והעמידות נפתרת במסדרונות דרך מרקם ושכבת גמר. חלוקה לאזורים לפני שבוחרים חומר היא מה שמונע את הפשרה האפורה שבה כל אזור מקבל את אותו דבר ואף אחד לא מקבל את מה שהוא צריך.

אנחנו מביאים את החומרים ארצה ומבצעים בעצמנו, ולכן אותו גורם מלווה את המשרד מהתכנון ועד המסירה.